שבע סיבות לכך שהסכסוך באוקראינה הוא למעשה פלישה רוסית
מאז תחילת המלחמה באוקראינה, אמצעי התקשורת ופקידי הממשל של הקרמלין ניסו לתאר אותה כסכסוך פנימי שבו רוסיה לא לוקחת שום חלק. בזמן שהתקשורת המערבית מודה שרוסיה מספקת סיוע רחב לכביכול “בדלנים”, היא לרוב עדיין משתמשת במונחים כגון “מורדים” ו”כוחות הממשלה”, ובכך תורמת שלא במתכוון למעשייה של הקרמלין, שמדובר במלחמת אזרחים. אפשר להבין זאת, כיוון שהסכסוך המלאכותי הזה מעוצב להיראות כמלחמת אזרחים אמיתית, בשל הכחשותיה של רוסיה לגבי מעורבותה פרט לגבי “מתנדבים” אשר נמצאים בחופשה והחליטו להילחם למען ה”בדלנים” באזור הדונבאס שבמזרח אוקראינה. אולם ישנן מספר עובדות אשר מראות שהמלחמה הזו איננה סכסוך-פנים אוקראיני.
.
facebook twitter euromaidanpress_transp3 English  한글 Italiano Svenska ქართული Română Deutsch Русский Português Español Nederlands עברית Čeština Français Polski
1. התקשורת הרוסית התחילה את זה
מאז הפגנות הפרו-מערביות בקייב, אמצעי התקשורת של הקרמלין יצרו מבול של תעמולה שנועד לפגוע באמינות של המפגינים ולתאר אותם כסוכנים של המערב, ולהגזים בתפקיד ששיחקו קבוצות ימניות קיצוניות בהפגנות. סיפורים על “מעשי הזוועה מצד הפשיסטים”, וההתנפלות על כל טעות מצד הממשלה הפרו-מערבית החדשה כמו למשל הביטול המהיר לחוק של ינוקוביץ’, נשיא אוקראינה לשעבר, אשר מעניק לשפה הרוסית מעמד אזורי, הציתו בהתחלה את ההפגנות הפרו-רוסיות ברחבי דרום-מזרח אוקראינה המאוכלסת ברובה בדוברי-רוסית. לאחר מכן, ניצלה התקשורת ברוסיה לטובתה את ההתנגשויות בין מפגינים אוקראינים ורוסים באודסה ובמאריופול ואת הריגתם של אזרחים במזרח אוקראינה עקב שימושם בתור מגן אנושי על ידי הבדלנים נגד ירי תגובה מצד הצבא האוקראיני. זה גרם בתורו להתגייסותם של מתנדבים מרוסיה וממזרח אוקראינה לשורות הבדלנים. אילולא השפעתה של התקשורת הרוסית, הסכסוך הזה אולי לא היה מתרחש מלכתחילה.
בתמונה: דוגמה לפרסום-חוץ בקרים אחרי שחיילים רוסיים רעולי-פנים פלשו לחצי-האי, ולפני “ממשאל העם” הלא-חוקי של ה-16 למרץ 2014. השלט אומר “ב-16 למרץ אנחנו בוחרים – [קרים עם צלב קרס] או [קרים עם דגל רוסיה]. כרזות דומות נמצאות בשטחים של ה-”רפובליקות” הכביכול בדלניות במזרח אוקראינה.
2. אלוף משנה לשעבר משירות הביטחון הפדרלי של רוסיה הצית את המלחמה
המהומות הפרו-רוסיות בחרקוב שבמהלכן הצליחו המפגינים להשתלט על בניין הממשל האזורי, הן כעת לא יותר מהערת שוליים בהיסטוריה של התקופה שלפני המלחמה. מה שייחד את ה”מרד” בדונצק היה קבוצה של אנשים לובשי-מסכות שנעו ברחבי מזרח אוקראינה והשתלטו על תחנות משטרה כדי להשיג כלי נשק. איגור “סטרלקוב” גירקין, “שר ההגנה” לשעבר של “הרפובליקה העממית של דונצק” ואלוף משנה לשעבר בשירות הביטחון הפדרלי של רוסיה (בראשי תיבות:FSB) הודה בריאיון בנובמבר אשתקד שהוא זה ש”הצית את המלחמה” במזרח אוקראינה על ידי כך שהרכיב את הקבוצה הזו בקרים מרוסים וממתנדבים מקומיים:
”אני זה שהצית את המלחמה הזו. אם היחידה שלנו לא הייתה חוצה את הגבול, כל זה היה מסתיים כפי שקרה בחרקוב או באודסה. כמה עשרות נפגעים, חלק עם כוויות וחלק תחת מעצר. וזה היה סוף הסיפור… זו הייתה למעשה היחידה שלנו שהתחילה את המלחמה המתמשכת הזו.”
3. ‘האבות המייסדים’ של רפובליקת דונצק הם רוסים
שני רוסים (תושבי מוסקבה בעצם) עמדו מאחורי מה שנקרא “הרפובליקה העממית של דונצק” (בראשי תיבות: DNR) – איגור גירקין שהוזכר קודם והמנהיג האזרחי הראשון של הרפובליקה, אלכסנדר בורודיי. נראה שלשני הפולשים האלו יש היסטוריה די ארוכה ביחד, תמיד תמכו במדיניות של התפשטות רוסית וברבנשיזם שלאחר המלחמה הקרה אפילו כשזה לא היה נפוץ בדעת הקהל. לשניהם יש קשרים מקצועיים עם האוליגרך הדתי הרוסי, קונסטנטין מאלופייב, ששואף בגלוי לאימפריה רוסית מחודשת. לאחר מכן, נאלצו שני ילידי מוסקבה האלו לעזוב את מזרח אוקראינה, בעוד שלפי מקורות רוסיים, השליטה ברפובליקה הועברה בפועל לנציגים של הקרמלין תוך כדי השארתם של אזרחים אוקראינים פרו-רוסיים בעמדות חסרות כל סמכות כמו למשל “ראש הממשלה” של ה-DNR, זאחרצ’נקו. בנוסף לכך, הרבה מהמנהיגים הראשיים של הרפובליקה הם אזרחים רוסיים.
Leaders-of-terrorism-in-Ukraine2
4. רוסיה מספקת ציוד ונשק למלחמה מאז קיץ 2014
בנקודה הזו, הסכסוך יכול היה להיראות כיוזמה פרטית (אם כי בכל זאת רוסית) אילולא הזרם הקבוע של כלי נשק דרך הגבול הרוסי-אוקראיני. אספקת הנשק התחילה ביוני אשתקד אחרי שהטרוריסטים הבדלנים תפסו את מרבית מעברי הגבול בצד האוקראיני של הגבול עם רוסיה, ובכך למעשה הותירו אותו פרוץ וללא פיקוח. בעוד שישנן מעט ראיות אשר מגבות את טענות אוקראינה ונאט”ו שנשק רוסי עובר דרך הגבול, קיימת הסוגיה לגבי מניעת כניסתם של פקחים מצד ארגון ה-OSCE (הארגון לבטחון ולשיתוף פעולה באירופה) למרבית מעברי הגבול, וכן גם כמה ראיות משכנעות של רכבים צבאיים רוסיים שנראים קודם ברוסיה ואחר כך במזרח אוקראינה, שהבולט מהם ביותר הוא מערכת הנ”מ BUK SAM שסבורים שהפילה את טיסת מלזיה איירליינס מס’ MH-17. חלק ממערכות הנשק המתועדות באוקראינה הן מתוצרת רוסית ומעולם לא היו בשימוש על ידי הכוחות המזוינים של אוקראינה.
5. ארטילריה רוסית הפגיזה כוחות אוקראיניים לאורך הגבול
 
בתור הפעולה הראשונה של מלחמה גלויה, ביולי 2014 יחידות ארטילריה רוסיות פתחו באש על חיילים אוקראיניים מוקפים-למחצה שניסו לאבטח את הגבול. התקיפות תועדו בדיווחים שונים במספר רשתות חברתיות ובקטעי ווידאו, ולאחר מכן הוכחו חד-משמעית באמצעות תחקיר של Bellingcat אתר אינטרנט קוד פתוח לעיתונות חוקרת. תקיפות הארטילריה גרמו לאבדות כבדות בנפש ובציוד אצל האוקראינים ומאוחר יותר לנסיגתו של צבא אוקראינה בחזרה למערב המדינה.
Image: released by NATO
6. חיילים רוסיים נלחמים במזרח אוקראינה מאז אוגוסט
מלבד השתתפותם הגלויה לעין של חיילים רוסיים בפלישה לחצי-האי קרים, היו מספר מקרים של פריסה נרחבת של חיילים רוסיים בתוך אוקראינה. המקרה שאולי הכי ראוי לציון קרה באוגוסט 2014; בזמן שקווי ההגנה של ה”בדלנים” עמדו להתמוטט עקב המתקפה הבלתי-פוסקת של הצבא האוקראיני, חצו מספר יחידות צבא רוסיות את הגבול כדי לסייע ל”בדלנים”, מה שהביא לידי תבוסה הרסנית של הצבא האוקראיני בעיר אילוביאסק וכיבושה של העיירה נובואזובסק בדרום אוקראינה. כל זה אושר על ידי מקורות אוקראיניים ומקורות של נאט”ו, אבל גם במיוחד באמצעות דיווחים רבים על חיילים רוסיים שנפצעו ונהרגו באוקראינה וסך הכול האבדות הרוסיות שהסתכמו במאות הרוגים. לאחרונה פורסם גם סיפורו של חייל בחיל השריון הרוסי , יליד מזרח סיביר, אשר חצה את הגבול עם יחידת השריון שלו על מנת להילחם בקרב על דבאלצבה.
7. ‘המורדים המקומיים’ אינם מקומיים כפי שזה אולי נראה
למרות כל מה שפורט למעלה, עדיין יהיה אפשר לטעון שרוסיה פשוט מסייעת ומשפיעה על מה שביסודו הוא מרד מקומי. אך, בדיקה יסודית יותר של “כוחות הצבא של נובורוסיה” מראה שחלקים גדולים מהכוחות האלו הם אזרחים רוסיים, שלעתים קרובות מאוד גויסו ואומנו ברוסיה. מחקירתם של “מורדים” שנפלו בשבי ומדיווחים שסופקו על ידי אלו שערקו מסתבר שרוסיה בעצם מגייסת יחידות צבא חדשות; היא מאמנת, מחמשת ואפילו מפקדת עליהן. ישנם גם הרבה דיווחים שמספר המתנדבים המקומיים, כלומר שאכן באו ממזרח-אוקראינה ולא מרוסיה, באופן מדאיג מאוד נמוך, למרות שזה בלתי-אפשרי לדעת בדיוק כמה מהמורדים המקומיים הם אזרחים אוקראיניים.
אז איזו מין מלחמה זו?
העילה לסכסוך המתרחש באוקראינה נוצרה על ידי תעמולה רוסית. את הלחימה עצמה התחילו יחידות שנוצרו ברוסיה, היו תחת פיקודם של אזרחים רוסיים לזמן רב למדי והסתייעו בכלי נשק ושריון רוסיים. ובנוסף לכך, ניתן לראות את התערבותם הישירה של ארטילריה וחיילים סדירים רוסיים, וכן גם לא-סדירים שמגיעים במספרים גדולים מרוסיה. אז כשמסתכלים על העובדות המבוססות האלו, זה כבר בלתי-אפשרי לקרוא למלחמת אוקראינה-רוסיה הזו “סכסוך פנימי”, גם אם היא נוצרה כדי להיראות ככה.
euromaidanpress_transp3 facebook twitter
תרגם את המאמר הזה לשפתך בוא להשתתף: הצטרף לצוות שלנו!